זאת כותרת של כתבה אמיתית. באמת.
הייתה תקופה שהתלהבתי מזה שאפשר להשתמש בתבניות של כתבות אמיתיות ולשנות אותן לגמרי. הייתי משנה את התמונה, את הטקסט, וגורם לזה להיראות הכי אמיתי שאפשר. אני עדיין זוכר את הכתבה שהכי השקעתי בה - "לברון חתם בהפועל חור בגרב". אבל זאת לא אחת מהכתבות שהמצאתי, למרות שהיא נראית יותר הזויה מרובן.
זה היה ערב בלתי נשכח. כמה שעות לפני כן, שיחקתי כדורסל בקאנטרי אחרי אימון טניס. דיברתי עם חבר על זה שיש משחק של רמת גן מול מכבי, ועל זה שהם הפסידו כבר פעמיים העונה - לבני השרון ולחולון, ושאולי יש סיכוי שאיכשהו... וממש עצרתי את עצמי מלהמשיך את המשפט. זה לא ריאלי, בכל זאת. תסתכלו על רשימת השחקנים, אני צריך לקוות שלא נחטוף איזה 46 הפרש (מה שקרה בהמשך העונה, אבל את זה אף אחד לא זוכר, כי זה היה הרבה יותר צפוי).
כמה שעות עוברות, ואנחנו פותחים את הטלוויזיה במרתף. ניב רסקין ועופר שלח שידרו את המשחק הזה, ויש כמה משפטים מאותו ערב שאני לא אשכח. את ניב רסקין אני בעיקר זוכר המום, ואומר על כל זריקה ל-4 של טולברט "גם זה נכנס..!".
זאת מכבי. היא נראית רע, כבויה ולא ממש עם מוטיבציה לשחק. אבל היא תחזור למשחק, זה ברור. לפחות נהנה מהרגע. המשחק ממשיך, עוד סל, עוד מסירה, עוד שלשה, וההפרש רק עולה. מכבי לא חוזרת. 26 הפרש. השחקנים של רמת גן שאף פעם לא רואים מגרש נכנסים לשחק בדקות האחרונות. אם היו אומרים לי לפני המשחק שזה יקרה, הייתי בטוח שזה כי 40 הפרש למכבי. בסוף המשחק, עופר שלח אמר "אני לא יודע מה יותר גרוע - 30 הפרש או זה שהילדים של רמת גן שיחקו פה את שתי הדקות האחרונות". יש לי תשובה בשבילו - שתי האופציות נשמעות מצוין.
קרדיט לתמונות: מנהלת הליגה, Ynet