את המשחק של ריאל מדריד מול חטאפה בעונת 2008-09 זוכרים בעיקר בגלל רגע אחד. בדקה ה-88, כשהתוצאה 2-2 בברנבאו, פפה עושה עבירה ברחבה, השופט שורק לפנדל לזכות חטאפה ופפה משתגע. הוא בועט כמה פעמים בשחקן שהכשיל ומורחק עד לעונה הבאה. עד אותו רגע פפה היה נראה מאוד חברותי, ומאותו רגע אף אוהד ניטרלי כבר לא חיבב אותו. גם אוהדי ריאל לא האמינו למה שהם רואים באותו רגע.
זאת הייתה עונה מאוד אמוציונלית וקשה עבור ריאל מדריד. אחרי אליפות בהליכה בעונה הקודמת, עם חגיגות התואר דווקא בקלאסיקו מול ברצלונה בערב יום העצמאות בישראל ועם ניצחון 4-1, משהו השתנה. ריאל הפסידה בקלאסיקו הראשון 2-0, המאמן ברנד שוסטר פוטר אחרי שאמר שאין לריאל סיכוי לנצח רגע לפני המשחק, ובמקומו הגיע חואנדה ראמוס, מאמן שהיה אמור להיות זמני אבל נשאר עד סוף העונה.
ריאל ידעה שהיא חייבת לנצח בכל המשחקים עד הקלאסיקו הבא כדי להשאיר לעצמה סיכוי לזכות באליפות, וזה מה שהיא עשתה. ב-18 המשחקים האלו היא ניצחה ב-17, וסיימה בתיקו מול אתלטיקו. במשחק האחרון לפני הקלאסיקו, ריאל הייתה בפיגור במשחק חוץ מול סביליה, אבל אז ראול הבטיח את הניצחון עם שלושה שערים רצופים שלו ב-22 דקות. ובכל זאת, המשחק שקדם לו, הוא הדרמטי ביותר שהיה באותה עונה.
חטאפה עלתה ליתרון מהיר בפתיחת המשחק, והיגוואין השווה לקראת המחצית. היו הרבה מצבים לשתי הקבוצות, אבל ללא שערים, ובלי אירועים מיוחדים מדי. הלחץ בסנטיאגו ברנבאו הולך וגובר ככל שהדקות עוברות. זה משחק הבית האחרון לפני הקלאסיקו, האוהדים יודעים שאסור לאבד נקודות במשחק הזה. נכנסים ל-10 הדקות האחרונות, ובדקות שנותרו היו יותר אירועים מאשר בהרבה משחקים שלמים.
חטאפה עם שער בדקה ה-84 מכניסה את הברנבאו ללחץ. 2-1 לחטאפה, ריאל חייבת שני שערים או שהעונה נגמרת כבר היום. ריאל בהלם. קסיאס לא מאמין שזה קורה. המשחק מחודש, ריאל יוצאת להתקפה מהירה, וחטאפה מבצעת עבירה מחוץ לרחבה. עוד לא עברה דקה מהשער של חטאפה, וגוטי שולח טיל לחיבורים. 2-2. אין זמן לחגיגות, סרחיו ראמוס וראול מחזירים מהר את הכדור כדי לחדש את המשחק. הם חייבים עוד שער.
דקה 88. חטאפה שוב בהתקפה, קאסקרו מוכשל על ידי פפה בתוך הרחבה, והשופט שורק לפנדל. פפה מתעצבן, ובאירוע שלא רואים אפילו במשחקים הכי חמים, חוזר לקאסקרו ששוכב על הדשא ובועט בו בגב כמה פעמים. השופט כמובן מרחיק את פפה עם כרטיס אדום, פפה מבין שהוא אולי קצת, ממש טיפה הגזים, מתנצל, ויורד מהמגרש. בלאגן ברחבה בין השחקנים. כבר דקה 92, ואוהדי ריאל מבינים שהסיפור כנראה גמור.
קאסקרו בעצמו ניגש לבעוט את הפנדל, ומנסה להכניע את קסיאס בסטייל. קסיאס אפילו לא הודף את הכדור, אלא תופס אותו, ומחזיר קצת את הצבע לפנים של אוהדי ריאל. הוא שולח כדור ארוך בשביל התקפה מהירה, ויודע שאם הכדור לא נכנס לשער בצד השני בדקה הקרובה, זה נגמר. דקה 94, הכדור מגיע להיגוואין. שלושה שחקנים מקיפים אותו. הוא משתחרר מהם, מעביר את הכדור לרגל שמאל, ובמהלך האחרון של המשחק בועט לשער מחוץ לרחבה.
יש רגעים שמרגישים הרבה יותר ארוכים ממה שהם באמת. לקח לכדור הזה פחות משנייה להגיע מהרגל של חלוץ ריאל לתוך השער, אבל זה הרגיש כאילו זה לקח לפחות כמה דקות. זאת בעיטה אחת, שמגיעה אחרי חמישה חודשים של משחקים מאתגרים אחד אחרי השני. כבר אין ליגת האלופות, אין גביע. נשארה רק הליגה. קשה מאוד לעלות למגרש בידיעה שאם לא מנצחים, המשחק הבא כבר לא חשוב. 18 משחקים ברצף ללא הפסד, ורק עם תיקו אחד. הפער בפסגה היה כבר 12 נקודות, ואם הכדור הזה נכנס, הפער רק 3.
ריאל ניצחה 3-2 וחגגה בסיום אותו משחק, והחגיגה המשיכה בדקה ה-14 בקלאסיקו שבועיים לאחר מכן, כשהיגוואין כבש וצימק למשך ארבע דקות שלמות את הפער בפסגה לנקודה בלבד, רק שכאן החגיגה נגמרה, וזה נגמר בתוצאה של משחק טניס. מזל שנגמר לנו הזמן להיום, ועל המשחק ההוא נדבר בפעם אחרת, כנראה ב-31 בפברואר. אבל המשחק מול חטאפה ייזכר בתור אחד המשחקים שהוכיחו שוב, שעד שהמשחק נגמר, הוא לא נגמר, בטח כשזאת ריאל מדריד.
קרדיט לתמונות: תקצירי הליגה הספרדית ב-YouTube